איחור באבחון סרטן – אחריות הקופה והרופא

הבסיס המשפטי לתביעה

תביעות בגין איחור באבחון מבוססות על עוולת הרשלנות לפי פקודת הנזיקין, ועל חוק זכויות החולה התשנ"ו-1996. כדי להוכיח רשלנות, נדרש להראות:

• חובת זהירות – הרופא והקופה חבים בזהירות כלפי המטופל.
• הפרת חובת הזהירות – הרופא לא פעל כפי שרופא סביר היה פועל בנסיבות.
• קשר סיבתי – שאיחור האבחון פגע בסיכויי החלמה / האריך את הסבל / שינה את התחזית הרפואית.
• נזק – פגיעה בריאותית, אובדן השתכרות, הוצאות, כאב וסבל.

סוגי איחור באבחון שעשויים לבסס תביעה

• פיענוח שגוי או חלקי של בדיקות הדמיה (ממוגרפיה, CT, MRI).
• אי-הפניה לבדיקות מצריכות עומק כשתלונות המטופל מצדיקות זאת.
• פיענוח שגוי של בדיקות מעבדה (ספירת דם, סמני גידול).
• אי-מעקב אחר ממצא חשוד שנדרש מעקב.
• פיענוח שגוי של ביופסיה.
• החלפת רופאים תכופה ללא מעבר תקין של מידע רפואי.

תקופת ההתיישנות

בתביעות רשלנות רפואית, תקופת ההתיישנות הכללית היא 7 שנים מיום שנודע על הנזק. ב"איחור באבחון" המניין יכול להתחיל ממועד גילוי האבחון הנכון, לא ממועד הביקור הראשון. לכן גם תיקים שלכאורה ישנים – לעיתים עדיין בתוך תקופת ההתיישנות. זה תלוי בנסיבות.

מה לעשות אם אתם חושדים באיחור באבחון

1. בקשו את התיק הרפואי המלא מקופת החולים ומבית החולים.
2. תעדו את הזכרון שלכם – מתי התלוננתם, על מה, מה ענו.
3. אספו עדויות של בני משפחה שהיו מעורבים.
4. פנו למומחה רפואי בתחום הרלוונטי לקבלת חוות דעת עצמאית.
5. פנו לעורך דין שמתמחה ברשלנות רפואית – לא לעורך דין כללי.